האם הכתוב מספיק?
האם הכתוב מספיק? מאמר זה טוען שלמרות שהכתוב אינו מתעד דברים רבים, ושדברים מסוימים הושמטו בכוונה, מה שכן נכתב הוא מספיק לחלוטין לחיים ולחסידות.
“וְהִנֵּה גַּם־אֹתוֹת אֲחֵרִים רַבִּים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַלְמִידָיו
אֲשֶׁר לֹא־נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה׃
אַךְ־אֵלֶּה נִכְתְּבוּ לְמַעַן תַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים
וּלְמַעַן יִהְיוּ לָכֶם הַמַּאֲמִינִים חַיֵּי עוֹלָם בִּשְׁמוֹ׃”
יוֹחָנָן כ׳:ל׳–ל״א
“וְיֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ
וְאִם־יִכָּתְבוּ כֻלָּם לְאַחַד אֶחָד אֲחַשְּׁבָה
כִּי גַם־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא יָכִיל אֶת־הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִכָּתֵבוּ׃”
יוֹחָנָן כ״א:כ״ה
לפי פסוקים אלה, היו «…מעשים רבים אחרים…» וגם «…אותות אחרים רבים…» שישוע עשה, שאלוהים בחר שלא לתעד. הוא אמר ועשה דברים רבים נוספים שהיו אירועים היסטוריים אמיתיים, אך אלוהים, בחוכמתו האינסופית, בחר שלא לתעד אותם.
שימו לב שוב…
“…אותות אחרים רבים… אשר לא־נכתבו בספר הזה…”
“…מעשים רבים אחרים… ואם־יכתבו כלם…”
אם כן:
- ראשית, דברים רבים אחרים שקרו לא נכתבו.
- שנית, דברים מסוימים נגלו לאדם, בעבר, שאף לא נכתבו כלל, ולכן לא נכללו בכתוב שלנו.
“וּכְדַבֵּר שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם חָפַצְתִּי לִכְתֹּב
וָאֶשְׁמַע קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר
חֲתוֹם אֵת אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים
וְאַל־תִּכְתֹּב זֹאת׃”
הִתְגַּלּוּת י׳:ד׳
בקטע זה אלוהים אכן איפשר ליוחנן לשמוע את הקולות הללו ולהבין אותם. אך הוא נצטווה «…אל־תכתב זאת…». התוצאה היא שיש לנו את האיגרת שיוחנן כתב לשבע הקהילות, אך אין לנו את דברי הקולות הללו כתובים. פסוק זה מספר על מקרה דומה:
“אֲשֶׁר הֹעֲלָה אֶל־הַפַּרְדֵּס
וַיִּשְׁמַע דְּבָרִים נִסְתָּרִים
אֲשֶׁר נִמְנָע מֵאִישׁ לְמַלְלָם׃”
קוֹרִינְתִּים ב׳ י״ב:ד׳
מי שהיה האיש הזה, הוא שמע דברים מסוימים ותיאר אותם כ«נסתרים» ו«אשר נמנע מאיש למללם», אך אין לנו דברים אלה כתובים או כלולים בכתוב שלנו.
- שלישית, יש לנו תיעוד של דברים רבים שאלוהים כן איפשר לאדם לכתוב, אך הם לא נכללו בכתוב. לדוגמה, בברית החדשה…
“וְאַחֲרֵי קָרְאָם אֶת־הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת לִפְנֵיכֶם
עֲשׂוּ שֶׁתִּקָּרֵא גַּם־בִּקְהַל לוּדְקִיִּים
וְאֶת־אֲשֶׁר לְלוּדְקְיָא תִּקְרָאוּהָ גַּם־אַתֶּם׃”
קוֹלוֹסִים ד׳:ט״ז
אין לנו את האיגרת הזו שנכתבה ללודקיים.
בתנ”ך…
“וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים
הִנָּם כְּתוּבִים עַל־דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה
וְעַל־דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא
וְעַל־דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה׃”
דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ כ״ט:כ״ט
אין לנו את ספר נתן או את ספר גד, וגם לא את ספר מלחמות ה׳ (במדבר כ״א:י״ד–ט״ו), ספר אשור (יהושע י׳:י״ג), ספר הישר (שמואל ב׳ א׳:י״ח), ספר שמעיה (דברי הימים ב׳ י״ב:ט״ו), ספר עדו (דברי הימים ב׳ כ׳:ל״ד), או ספר יהוא (דברי הימים ב׳ כ׳:ל׳).
לסיכום…
- דברים רבים אחרים שקרו לא נכתבו.
- גם דברים מסוימים, שנגלו על ידי אלוהים לאדם, לא נכתבו.
- דברים רבים שכן נכתבו לא נכללו בכתוב.
עם זאת, הדברים שכן נכתבו, נכתבו למטרה מסוימת.
שימו לב לבאים…
“כִּי כָל־אֲשֶׁר נִכְתַּב מִלְּפָנִים לְלַמְּדֵנוּ נִכְתָּב
לְמַעַן תִּהְיֶה־לָּנוּ תִקְוָה בְּסַבְלָנוּת וּבְתַנְחוּמוֹת הַכְּתוּבִים׃”
רוֹמִים ט״ו:ד׳
“כָּל־זֹאת מְצָאָתַם לִהְיוֹת לְמָשָׁל
וַתִּכָּתֵב לְמוּסָר לָנוּ
אֲשֶׁר־הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ קִצֵּי הָעוֹלָמִים׃”
קוֹרִינְתִּים א׳ י׳:י״א
הדברים שיש לנו בכתוב נכתבו לשם לימודנו ומוסרנו.
“הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ
וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד־עוֹלָם
לַעֲשׂוֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃”
דְּבָרִים כ״ט:כ״ח
לפי פסוק זה, אלוהים איפשר לדברים מסוימים להישאר «נסתרים», ו«גילה» דברים מסוימים לאדם כדי שהאדם יגיב אליהם בחיוב.
פסוק זה מלמד אותנו שכאשר אנו ניגשים לדבר האלוהים, עלינו תמיד לשאול אותו מה הוא רוצה שנעשה בתגובה להתגלותו אלינו. זכרו, דברים מסוימים קרו ולא נכתבו, מילים מסוימות נאמרו ולא נכתבו, ודברים מסוימים נכתבו אך לא נכללו בכתוב שלנו. לכן, הדברים שאנו קוראים בכתוב «נגלו» למטרה: כדי שנעשה, נפעל, ונגיב למה שהוא אומר.
“בַּאֲשֶׁר גְּבוּרָתוֹ הָאֱלֹהִית נָתְנָה לָּנוּ
אֵת כָּל־אֲשֶׁר לַחַיִּים וְלַחֲסִידוּת
עַל־יְדֵי דַעַת הַקּוֹרֵא אֹתָנוּ בִּכְבוֹדוֹ וְחֵילוֹ׃”
פֶּטְרוֹס ב׳ א׳:ג׳
לבסוף, פסוק זה מלמד אותנו שמה שיש לנו הוא «כל־אשר לחיים ולחסידות».
יהיה אשר יהיה הצורך בחיינו, אי־שם בדבר האלוהים הכתוב, יש התגלות של אלוהים שתיתן לנו את מה שאנחנו צריכים כדי לחיות ולחיות בחסידות.
אכן, קרו דברים שמעולם לא נכתבו, נאמרו מילים שמעולם לא נכתבו, ונכתבו דברים שאין לנו גישה אליהם. אך דעו שמה שיש לנו הוא יותר ממספיק, כי דרך ידיעת האלוהים המתגלית שם יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים כדי לחיות בחסידות.
סיכום
יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים לחיים ולחסידות בדבר האלוהים.
מאמרים קשורים
→ חזרה אל «חשיבות הדבר»