מדוע לשנן פסוקים?

1. כדי להימנע מחטא.

“בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ
לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא־לָךְ׃”
תְּהִלִּים קי״ט:י״א

2. מתוך ציות.

“בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ׃
שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה
וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ׃
קׇשְׁרֵם עַל־אֶצְבְּעֹתֶיךָ,
כׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ׃”
מִשְׁלֵי ז׳:א׳–ג׳

3. כדי לעמוד נגד השטן

במתי ד׳, ישוע נוסה שלוש פעמים על ידי השטן, ובכל פעם השיב בציטוט הכתוב באומרו «כי כתוב…». לבסוף (פסוק 11) השטן עזב אותו. גם אנחנו יכולים לעשות זאת, אם נצפין את דבריו בלבנו על ידי שינון. יוחנן י״ד:כ״ו אומר: «וְהַפְּרַקְלִיט רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר־יִשְׁלָחֶנּוּ אָבִי בִּשְׁמִי הוּא יְלַמֶּדְכֶם אֶת־כֹּל וְיַזְכִּירְכֶם».

“אָז נָשָׂא הָרוּחַ אֶת־יֵשׁוּעַ הַמִּדְבָּרָה לְמַעַן יְנַסֵּהוּ הַשָּׂטָן׃ וַיְהִי אַחֲרֵי צוּמוֹ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּרְעָב׃ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו הַמְנַסֶּה וַיֹּאמַר אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה אֱמֹר לָאֲבָנִים הָאֵלֶּה וְתִהְיֶינָה לְלָחֶם׃ וַיַּעַן וַיֹּאמַר הֵן כָּתוּב לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהוָֹה׃ וַיִּשָּׂאֵהוּ הַשָּׂטָן אֶל־עִיר הַקֹּדֶשׁ וַיַּעֲמִידֵהוּ עַל־פִּנַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לְמָטָּה כִּי כָתוּב כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ וְעַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וְעוֹד כָּתוּב לֹא תְנַסֶּה אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ׃ וַיּוֹסֶף הַשָּׂטָן וַיִּשָּׂאֵהוּ אֶל־הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וַיַּרְאֵהוּ אֶת־כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל וּכְבוֹדָן׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־כֹּל־זֹאת לְךָ אֶתְּנֶּנָּה אִם־תִּקֹּד וְתִשְׁתַּחֲוֶה לִי׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ סוּר מִמֶּנִּי הַשָּׂטָן כִּי כָתוּב לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד׃ וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ הַשָּׂטָן וְהִנֵּה נִגְּשׁוּ אֵלָיו מַלְאָכִים וַיְשָׁרְתוּהוּ׃”
מַתִּתְיָהוּ ד׳:א׳–י״א

4. כדי ללמד את ילדינו.

“וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ׃
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם,
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ,
וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃”
דְּבָרִים ו׳:ו׳–ז׳

5. כדי להיות מוכנים לבשר את הבשורה

“אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהִים אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ בִּלְבַבְכֶם,
וִהְיוּ נְכֹנִים תָּמִיד לְהָשִׁיב דָּבָר
בַּעֲנָוָה וּבְיִרְאָה
לְכָל־שֹׁאֵל אֶתְכֶם חֶשְׁבּוֹן הַתּוֹחֶלֶת אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם׃”
פֶּטְרוֹס א׳ ג׳:ט״ו

אנו מצווים ללבוש את כלי הנשק של אלוהים, שכולל גם לנעול נעליים של הכנה לבשר את הבשורה. אפסים ו׳:ט״ו אומר: «וְרַגְלֵיכֶם מֻנְעָלוֹת לִהְיוֹתְכֶם מוּכָנִים לִבְשׂוֹרַת הַשָּׁלוֹם». שינון הוא דרך אחת להיות מוכנים לבשר את הבשורה.

כדי שתוכלו להשיב. משלי כ״ב:כ׳–כ״א אומר: «הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת, לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת, לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ».

6. כדי להתגבר על רצוננו שלנו

“וְאָמַרְתִּי לֹא־אֶזְכְּרֶנּוּ
וְלֹא־אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ
וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת
עָצֻר בְּעַצְמֹתָי
וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל׃”
יִרְמְיָהוּ כ׳:ט׳

בתקופה זו בחייו של ירמיהו, דבר האלוהים היה יום־יום ל«חרפה» ול«לעג». כך שירמיהו החזיק בגישה רעה והחליט שלא ידבר עוד בשם אלוהים. אך דבר האלוהים בער בקרבו, והוא לא יכול היה לשתוק.


אם אתם מוכנים להתחיל לשנן, תוכנית שינון זו תעזור לכם להתחיל, או נסו את לשונית «שינון» כדי לעקוב אחר הפסוקים שלכם ולסקור אותם.

→ חזרה אל «קליטת הדבר»