חשוב שיהיה לנו מחברת לכתוב בה את הדברים שאלוהים מראה לנו, כדי שנוכל אחר כך לחזור ולהסתכל בספר ולזכור אותם דברים.
אלוהים אמר לישעיהו «…כתבה…» ו«…חקה…» על ספר, מהסיבה הבאה: «…לְיוֹם אַחֲרוֹן…».
מפסוק זה אנו יודעים שהמטרה של כתיבת דברים היא למען העתיד. אנו כותבים מילים כדי שמישהו, בין אם אנחנו עצמנו או מישהו אחר, יקרא את המילים הללו, מאוחר יותר, בתאריך עתידי.
“וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם־יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל־רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי׃ וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר־לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה׃ וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק׃ וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ, וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד־בֹּא הַשָּׁמֶשׁ׃ וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת־עֲמָלֵק וְאֶת־עַמּוֹ לְפִי־חָרֶב׃ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאׇזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי־מָחֹה אֶמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם׃ וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי׃ וַיֹּאמֶר כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר׃”
שְׁמוֹת י״ז:ח׳–ט״ז
לאחר שהקרב הסתיים, ויהושע ניצח, כתוב כך:
משה לא חשב על הרעיון הזה, אלוהים חשב עליו. אלוהים רצה שהניצחון הזה יתועד בספר, כדי שיוכלו לחזור ולספר עליו במועד מאוחר יותר.
אנו רואים כיצד הזיכרון משמש (כדי לזכור את מה שה׳ עשה) בדברים ז׳:י״ז–י״ט:
“כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי, אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם׃ לֹא תִירָא מֵהֶם, זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכׇל־מִצְרָיִם׃ הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, כֵּן־יַעֲשֶׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְכׇל־הָעַמִּים אֲשֶׁר־אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם׃”
דְּבָרִים ז׳:י״ז–י״ט
העם נצטווה על ידי אלוהים לא לפחד מאויביו, אלא לזכור את מה שאלוהים כבר עשה למענם בעבר ולהתעודד באמונתם. מילים כתובות בספר היו עוזרות להם לזכור.
מכתובים אלה אנו מאמינים שזה מאלוהים ולטובתנו לכתוב, בספר:
אז קחו מחברת, התחילו לכתוב את מה שאלוהים מגלה לכם בעת שאתם נפגשים איתו מדי יום, ולאחר מכן אמרו זאת שוב באוזניכם במועד מאוחר יותר.
לדוגמאות ליישום זה לאורך עשרות שנים, ראו psalm10218.com, יומן של מחברות זמן שקט של אדם אחד לאורך למעלה מ־25 שנה.