יש דרכים רבות אפשריות ללימוד התנ”ך והברית החדשה. השיטה המוצגת להלן הוכיחה את עצמה כמוצלחת ללימוד קבוצתי. היא מתאימה לחוג בית, שבו כל אחד עושה זאת בעצמו, ולאחר מכן מתכנסים לשתף במה שלמדו. מומלץ לעשות זאת עם ספרים קצרים (למשל טיטוס, פטרוס א׳ וב׳, טימותיאוס א׳ וב׳, יהודה וכדומה), תוך כיסוי כעשרה פסוקים בשבוע.
לצורך הבהירות, נשתמש כדוגמה בקבוצה שתלמד את איגרת טימותיאוס ב׳, ותיפגש פעם בשבוע למשך כשעה.
קראו את האיגרת כולה שוב ושוב, ככל האפשר, בכל שבוע. הקריאה החוזרת של הכתוב עוזרת לשמור על ההקשר של האיגרת כולה, בזמן שאתם מתמקדים בקטעים קטנים יותר מדי שבוע.
יש שמצאו שמועיל, במהלך הקריאה החוזרת הזו, לקרוא ממספר תרגומים שונים.
לצד הקריאה החוזרת, בהכנה לפגישה הראשונה, ננסח מחדש את פרק א׳.
כתבו את הכתוב במילים שלכם. אנו שואלים «אדוני, מה אתה מנסה לומר כאן?» המטרה כאן היא «לחפש את המשמעות הפשוטה של הכתוב».
לגבי פרק א׳, כל אחד צריך לנסות שיהיו לו לפחות הפניה צולבת אחת לכל פסוק, המצדיקה מדוע ניסחתם משהו בצורה מסוימת. חיפוש ההפניות הצולבות הזה מעודד כל אחד להשוות כתוב עם כתוב, ולנסות להימנע מפרשנות פרטית משלו.
לאחר שכל אחד ניסח מחדש את הפרק ומצא הפניות צולבות, עליו לחפש זמן להיות לבד עם אלוהים, להתפלל ולהגות בקטע כתוב זה, ולשאול «אדוני, מה לזה ולי?» שאלו את אלוהים אם יש:
מטרת הזמן הזה היא לבקש מאלוהים יישומים או תגובות מעשיות וספציפיות לקטע כתוב זה. לפרטים נוספים ראו את המאמר על הגות.
בפגישות השבועיות, אחרי תפילה, כל אחד יכול לקרוא בקול את הניסוח שלו, ואחרים מקשיבים בתשומת לב. המטרה כאן היא לבדוק אם מישהו הוסיף משהו לכתוב, או גרע ממנו. שוב, אנו רק רוצים לחפש את «המשמעות הפשוטה של הכתוב».
שנית, על הקבוצה לדון בכל פסוק מהפרק בנפרד, ולתת לכל אחד הזדמנות לשתף בהפניות הצולבות שלו.
שלישית, כל אחד צריך להיות מעודד לשתף ביישום המעשי שאלוהים הראה לו במהלך ההגות שלו על קטע זה.
לאחר ששמעתם את הניסוחים, ההפניות הצולבות, והיישומים המעשיים של אחרים, ייתכן שיועיל לחזור ולשקול את הקטע פעם נוספת, כדי לראות אם יש משהו שאפשר ללמוד לאחר שחוויתם «ברזל בברזל יחד».
מעשי השליחים י”ז:י”א אומר (בהתייחסו לאנשי ברואה):
נסו את לשונית «לימוד» כדי לחפש וללמוד כל קטע בתנ”ך ובברית החדשה.