נַסּוּ נָא אֶתְכֶם אִם בָּאֱמוּנָה אַתֶּם

המכתב הבא נכתב לאדם ההולך לכנסייה באופן קבוע. החשש הוא שנפל באחת מתחבולותיו הגדולות של השטן: ללכת לכנסייה, לומר את כל המילים הנכונות, לשמור על כל המסורות הנכונות, להאמין בכנות שהוא נוצרי — ובסוף חייו יתגלה שלא היה נושע באמת.

זה יכול להיות האדם היושב לצדך בכנסייה. אנא עזרו לו בשיתוף האמת הזו, שכן המשיח הפקיד בידינו את דבר הפיוס.

---

יְדִיד יָקָר,

נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מֵהַזְּמַן שֶׁבִּלִּינוּ בְּשִׂיחָה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁשָּׁקַלְתָּ, וְתַמְשִׁיךְ לִשְׁקֹל, אֶת הַדְּבָרִים עֲלֵיהֶם דִּבַּרְנוּ.

שִׁמּוּשְׁךָ בַּבִּטּוּי «אֲנִי מַאֲמִין» מַדְאִיג אוֹתִי מְאֹד. הַמִּלָּה הַזֹּאת, «לְהַאֲמִין», יְכוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ אֶת הַשָּׂטָן כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֲנָשִׁים בְּהֵבָנַת מְקוֹמָם הָאֲמִתִּי לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. אָנָּא, שְׁקֹל בִּתְפִלָּה אֶת הַפְּסוּקִים הַבָּאִים וּשְׁאַל אֶת הָאֱלֹהִים בְּכֵנוּת: «אֲדֹנָי, הֵיכָן אֲנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ?».

אָנָּא, שְׁקֹל מָה אוֹמֵר דְּבַר הָאֱלֹהִים עַל «הַאֲמָנָה»:

אֵין סָפֵק שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הֶאֱמִין בֵּאלֹהִים, וְעַתָּה הוּא מְבַלֶּה נִצְחִיּוּת מֻפְרָד מֵאֱלֹהִים. הַשָּׂטָן הִטְעָה וּבִלְבֵּל אֲנָשִׁים רַבִּים לְגַבֵּי מַשְׁמָעוּתָם הָאֲמִתִּית שֶׁל «לְהַאֲמִין» וְ«לִהְיוֹת נוֹצְרִי».

לֹא כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר «אֲנִי נוֹצְרִי» יָבֹא אֶל מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. לֹא כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר «אֲנִי מַאֲמִין בֵּאלֹהִים» יָבֹא אֶל מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.

הָאֱלֹהִים נָתַן לָנוּ, בִּדְבָרוֹ, עֵדוּיוֹת שֶׁל אֱמוּנָה אֲמִתִּית. בְּעֶזְרַת דְּבַר הָאֱלֹהִים בִּשְׁלֵמוּתוֹ, נוּכַל לִבְחֹן אֶת אֱמוּנָתֵנוּ וְלִרְאוֹת אִם אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים אֲמִתִּיִּים אוֹ שֶׁאָנוּ מֻטְעִים.

(הַפְּסוּקִים הַבָּאִים מְבָאֲרִים כַּמָּה מֵעֵדוּיוֹת הַיְשׁוּעָה הָאֲמִתִּית בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.)

---

1. בְּחַיֵּי כָּל מַאֲמִין אֲמִתִּי יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, רֶגַע שֶׁבּוֹ חַיֶּיךָ מִשְׁתַּנִּים. הַתַּנַ"ךְ הַחָדָשׁ קוֹרֵא לְזֶה «הִוָּלֵד מֵחָדָשׁ».

הַהָיָה רֶגַע בְּחַיֶּיךָ שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּנִּיתָ?

---

2. הַתַּנַ"ךְ הֶחָדָשׁ אֵינוֹ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁכְּשֶׁאָנוּ בָּאִים אֶל הַמָּשִׁיחַ נִהְיֶה לְלֹא חֵטְא. אַךְ נִרְצֶה לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺתָיו. נִרְצֶה לְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ בַּעֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ.

הַיֵּשׁ בְּךָ רָצוֹן לְצַיֵּת לוֹ?

---

3. כָּל יַלְדֵי הָאֱלֹהִים הָאֲמִתִּיִּים יְקַבְּלוּ מוּסַר אֱלֹהִים.

הֲתֵזָכֵר רֶגַע בְּחַיֶּיךָ
שֶׁבּוֹ יִסֵּר אוֹתְךָ הָאֱלֹהִים עַל חֵטְא מְסֻיָּם?

---

4. לְכָל מַאֲמִין אֲמִתִּי נִתָּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְעָזְרוֹ בַּחַיִּים הָאֵלֶּה. אַךְ יֵשׁ לוֹ גַּם בָּשָׂר הַשַּׁיָּךְ לָעוֹלָם הַזֶּה. לָכֵן, בְּכָל מַאֲמִין קַיֶּמֶת מִלְחָמָה בֵּין הַשְּׁנַיִם. אֲנַחְנוּ מְנֻסִּים לִבְחֹר בֵּין לִחְיוֹת כְּמוֹ הָעוֹלָם אוֹ כְּמוֹ שֶׁהָרוּחַ חָפֵץ: לִחְיוֹת עַל פִּי דְּבַר הָאֱלֹהִים, בְּצִיּוּת לִרְצוֹנוֹ.

הַיֵּשׁ בְּךָ מִלְחָמָה זוֹ?

---

5. אַף מַאֲמִין אֲמִתִּי אֵינוֹ מְתַרְגֵּל חֵטְא. אֵין לְבַלְבֵּל זֹאת עִם חֲטִיאָה. הַחֵטְא הוּא מַעֲשֶׂה נֶגֶד רְצוֹן הָאֱלֹהִים. כְּמַאֲמִינִים אָנוּ חוֹטְאִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּלִי אֲפִלּוּ לָשִׂים לֵב. אַךְ תִּרְגּוּל הַחֵטְא הוּא דָּבָר אַחֵר. זוֹ יְדִיעַת רְצוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶתְגּוּרוֹ בְּפֹעַל, בְּלִי כַּוָּנָה אוֹ מַעֲשֶׂה לְהִשְׁתַּנּוֹת.

הַאִם אַתָּה מְתַרְגֵּל חֵטְא?

---

לְסִכּוּם, עָלֵינוּ לִהְיוֹת כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ. עָלֵינוּ לְהַבִּיט בֶּאֱמֶת לְתוֹךְ לִבֵּנוּ וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ:

• הַהָיָה רֶגַע בְּחַיַּי שֶׁבּוֹ הָפַכְתִּי לִבְרִיאָה חֲדָשָׁה?
• הַיֵּשׁ בִּי רָצוֹן לְצַיֵּת לֵאלֹהִים וְלַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ?
• הַאֶזְכֹּר רֶגַע בְּחַיַּי שֶׁבּוֹ יִסֵּר אוֹתִי הָאֱלֹהִים עַל חֵטְא מְסֻיָּם?
• הַנֶּאֱבָק אֲנִי עִם בְּשָׂרִי כְּדֵי לְצַיֵּת לִדְבַר הָאֱלֹהִים?
• הַאִם אֲנִי מְתַרְגֵּל חֵטְא?

אֲנִי מְקַוֶּה לִרְאוֹתְךָ שׁוּב בְּקָרוֹב.

יְדִידְךָ,
נוֹצְרִי

---

מַאֲמָרִים קְשׁוּרִים

• בְּשׂוֹרַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ

← חֲזֹר אֶל לִימוּדִים נוֹשְׂאִיִּים