הָעֲרָכַת הֲלִיכֵנוּ בְּעֶזְרַת «הַגַּלְגַּל»

---

האיור הזה של «הגלגל», מאת המנוח דוסון טרוטמן, מייסד הנווטים, הוא כלי יעיל מאוד להערכת הליכנו עם האדון. דוסון ראה שהחיים הנוצריים דומים מאוד לגלגל, כשהמשיח במרכז, והכביש הוא החיים. המשיח הוא מרכז חיינו והוא נותן לנו את הכוח לחיות את החיים הנוצריים. בלי ישוע במרכז, איננו יכולים לחיות את החיים הנוצריים. החישורים מייצגים את מה שעלינו לעשות כנוצרים: הדבר, התפילה, האחווה והעדות. הציות הוא הצמיג, וזה «המקום שבו הצמיג נוגע בכביש (בחיים)». כשאנו עושים את כל מה שישוע ביקש מאתנו, הגלגל שלנו מסתובב בחלקות. אך כשאחד מהחישורים שלנו קצר, הגלגל יוצא מאיזון. מדי פעם עלינו להעריך את הליכתנו כנוצרים. הגלגל הוא אמצעי יעיל להערכת דרך הליכתנו.

(תוויות הדיאגרמה, באנגלית: Christ = המשיח; The Word = הדבר; Prayer = התפילה; Fellowship = האחווה; Witnessing = העדות; «The Obedient Christian in Action» = «הנוצרי הצייתן בפעולה».)

---

הַמָּשִׁיחַ, הַמֶּרְכָּז. בְּמֶרְכַּז חַיֵּינוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. בְּלִי צִיר, הַגַּלְגַּל אֵינוֹ יָכוֹל לָנוּעַ. כָּךְ גַּם, בְּלִי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים הַנּוֹצְרִיִּים: מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלִי הַמָּשִׁיחַ, הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מוֹקֵד עִנְיָנֵנוּ הָרִאשׁוֹן. מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ דָּוִד, הוּא רָאָה בְּאֶחָד אֶת הַחָשׁוּב בְּיוֹתֵר: כְּשֵׁם שֶׁהַגַּלְגַּל צָרִיךְ לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַצִּיר, אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל כֹּחַ רַק מִיֵּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. רַק בְּהַעֲמָדַת הַמָּשִׁיחַ בָּרֹאשׁ חַיֵּינוּ נוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר רוּחָנִי. עָלֵינוּ לִהְיוֹת בִּקְרֵבָה עִם הָאֱלֹהִים בַּכַּפֹּרֶת: עָלֵינוּ לָגֶשֶׁת בְּבִטָּחוֹן אֶל כִּסֵּא הַחֶסֶד (עִבְרִים ד׳:ט״ז) כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַכֹּחַ לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים הַנּוֹצְרִיִּים. הַאִם אָנוּ בִּקְרֵבָה עִם הָאֱלֹהִים יוֹם יוֹם?

---

1. הַדָּבָר. הַאִם אָנוּ קוֹלְטִים אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים? חִישׁוּר זֶה מוּרְכָּב מֵחָמֵשׁ קָטֵגוֹרְיוֹת נִבְדָּלוֹת:
   1. שְׁמִיעָה. הַאִם אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר?
   2. קְרִיאָה. הַאִם אָנוּ קוֹרְאִים אֶת הַדָּבָר?
   3. לִמּוּד. הַאִם אָנוּ לוֹמְדִים אֶת הַדָּבָר?
   4. הִרְהוּר. הַאִם אָנוּ מְהַרְהֲרִים בַּדָּבָר?
   5. שִׁנּוּן. הַאִם אָנוּ מְשַׁנְּנִים אֶת הַדָּבָר?

2. הַתְּפִלָּה. הַאִם אָנוּ מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי, וּמְבַקְּשִׁים לָדַעַת אֶת רְצוֹן הָאֱלֹהִים? הַתַּנַ"ךְ מְדַבֵּר עַל לְפָחוֹת 3 אָפְנֵי תְּפִלָּה, וְ־4 סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל תְּפִלָּה.

   3 אָפְנֵי הַתְּפִלָּה הֵם:

   • הִתְפַּלֵּל בְּלִי הֶפְסֵק. הַאִם אֲנִי מִתְפַּלֵּל אֶל הָאָדוֹן בְּמוּדָעוּת וּבְכָל עֵת?
     הִתְמִידוּ בַתְּפִלָּה.
     תסלוניקים א׳ ה׳:י״ז
   • תְּפִלּוֹת בְּנוֹכְחוּת אֲחֵרִים. לְמָשָׁל, לִפְנֵי אֲכִילָה, לְבִטָּחוֹן לִפְנֵי נְסִיעָה, וְכוּ׳.
     הוּא דִבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,
     וְהוּא לָקַח אֶת הַלֶּחֶם וַיּוֹדֶה לֵאלֹהִים לִפְנֵי כֻלָּם,
     וַיִּבְצַע וַיָּחֶל לֶאֱכֹל.
     מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים כ״ז:ל״ה
   • עֵרוּת, אוֹ עֵת מֻקְדֶּשֶׁת לִתְפִלָּה.
     וַיָּבֹא אֶל הַתַּלְמִידִים וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים,
     וַיֹּאמֶר אֶל פֶּטְרוֹס: הִנֵּה לֹא הָיָה בְיָכָלְתְּכֶם
     לִשְׁקֹד עִמִּי שָׁעָה אֶחָת?
     מַתִּתְיָהוּ כ״ו:מ׳
   4 סוּגֵי הַתְּפִלָּה הַשּׁוֹנִים הֵם:
   1. הַלֵּל (תְּהִלִּים קמ״ו:א׳–ב׳)
   2. הִתְוַדּוּת (יוֹחָנָן א׳ א׳:ט׳)
   3. הוֹדָיָה (אֶפֶסִים ה׳:כ׳)
   4. בַּקָּשׁוֹת:
      • שֶׁל הִתְעָרְבוּת (טִימוֹתִיוֹס א׳ ב׳:א׳, אֶפֶסִים ו׳:י״ח)
      • עֲתִירוֹת (שְׁמוּאֵל א׳ א׳:כ״ז)
      • אִישִׁיּוֹת (מַתִּתְיָהוּ ז׳:ז׳)

3. הָאַחְוָה. הָאַחְוָה הָאֲמִתִּית מְבֻסֶּסֶת עַל הוֹדָעָה הֲדָדִית שֶׁל מָה שֶׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ עַל הָאֱלֹהִים וְעַל דְּבָרוֹ. הַאִם אָנוּ מְשַׁתְּפִים עִם מַאֲמִינִים אֲחֵרִים בַּקְּהִלָּה, כְּגוּף אֶחָד, אֶת הַדְּבָרִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁהָאֱלֹהִים הֶרְאָה לָנוּ?
   אֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ,
   נוֹדִיעָה לָכֶם, לְמַעַן
   תִּתְחַבְּרוּ לָנוּ גַּם אַתֶּם;
   וְהִתְחַבְּרוּתֵנוּ הִיא עִם הָאָב,
   וְעִם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
   יוֹחָנָן א׳ א׳:ג׳
4. הָעֵדוּת. הַאִם אָנוּ מְעִידִים לָעוֹלָם עַל מוֹשִׁיעֵנוּ, וְנְכוֹנִים לְצַיֵּת בְּעַצְמֵנוּ לַבְּשׂוֹרָה? (לְדֻגְמָה מַעֲשִׂית שֶׁל עֵדוּת לְמִישֶׁהוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה זֹאת, רְאֵה נַסּוּ נָא אֶתְכֶם אִם בָּאֱמוּנָה אַתֶּם.)
   אֲבָל תְּקַבְּלוּ גְבוּרָה בְּבֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ,
   וִהְיִיתֶם עֵדַי בִּירוּשָׁלַיִם,
   וּבְכָל יְהוּדָה וּבְשֹׁמְרוֹן,
   וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ.
   מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים א׳:ח׳
5. הַצִּיּוּת. כָּאן הַצְּמִיג נוֹגֵעַ בַּכְּבִישׁ. הַאִם אָנוּ צַיְּתָנִים לִדְבַר הָאֱלֹהִים בְּהַחְלָטוֹת אֹרַח חַיֵּינוּ וּבְנֶאֱמָנוּתֵנוּ הַכַּסְפִּית?
   אִם אֲהַבְתֶּם אֹתִי, אֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמֹרוּ.
   יוֹחָנָן י״ד:ט״ו
   מָה מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת כָּרֶגַע?